מהי פגייה התפתחותית ואיך היא הפכה אותי למי שאני היום

יש רגעים במסע המקצועי שבהם את מבינה שהטיפול באחרים הוא גם תהליך צמיחה אישי שלך.עבורי זה קרה בפגייה התפתחותית. מקום שבו למדתי לראות את הפג ואת משפחתו כיחידת טיפול אחת. לראות את הפג הקטן כיצור מופלא שמתחיל את חייו בתנאים אחרים, וזקוק לסביבה שתאפשר לו לצמוח ולהתפתח בגוף, בלב ובנפש.

פגייה שרואה את התינוק במלואו

פגייה תומכת התפתחות (Developmental Care NICU) היא פגייה שמתייחסת לפג ולמשפחתו כיחידת טיפול אחת.היא רואה בהורים שותפים מלאים לתהליך ולא רק צופים מהצד. זה אומר שהאם והאב נוכחים ומעורבים בכל פעולה: האכלה, החלפת חיתול, רחצה, ואפילו בבדיקות מורכבות ובהחלטות רפואיות. הם משתתפים בביקור רופא ונשאלים לדעתם. התפיסה היא שההורים הם המטפלים המדוייקים ביותר לילדים שלהם, הם רק צריכים את ההכוונה וההדרכה הנכונה.

זו תפיסה שמעמידה את ההורות במרכז האשפוז, ומחזירה את השליטה, ולו במעט, לידיים של ההורים ברגעים שבהם הכול מרגיש כל כך שברירי.

סביבה שמזמינה צמיחה

הפגייה ההתפתחותית שמה לב לכל פרט קטן, לא רק לרמת החמצן או המדדים, אלא גם למה שהתינוק מרגיש.האור מעומעם, יש שמירה קפדנית על השקט והאינקובטורים מכוסים. הצוות משתדל לאחד טיפולים כדי לא להפריע לפג יותר מידי, ולעבוד תמיד "בארבע ידיים" - זוג ידיים מרגיעות ומווסתות וזוג ידיים מטפלות. פעמים רבות ההורים יהיו זוג הידיים המרגיעות. שיטת טיפול זו מעניקה רוגע וביטחון לפג הקטן ומאפשרת טיפול מווסת ומותאם.

לרוגע ונינוחות של הפג בשילוב נוכחות הורית במהלך האשפוז ישנה השפעה רבה על המשך החיים של הפג. ראיתי במחקרים ובשטח איך זה מוריד את הסיכוי לפתח בעיות קשב, בעיות וויסות, סיבוכים נשימתיים ובמערכת העיכול, מחזק את הקשר בין ההורים לתינוק ועוד.

מאחורי הקלעים - צוות שלם בלב אחד

בפגייה כזו אין רק רופאים ואחיות. יש מערכת שלמה של אנשי מקצוע שעוטפת את הפג מכל כיוון:

• רוקחת קלינית: מוודאת שהתרופות מותאמות אישית, בודקת מינונים, שילובים ותופעות לוואי.

• תזונאית: עוקבת אחרי כל מיליליטר, בוחנת בדיקות דם ומחליטה מתי צריך תוספים.

• מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסטית התפתחותית: מדריכות את ההורים איך להחזיק, להרגיע, לזהות סימני עומס או עייפות.

• יועצת הנקה: מלווה את האם בשאיבות ובהנקה, ומנסה לחבר את הפג לשד כמה שיותר מוקדם.

• קלינאית תקשורת: מתמקדת בהאכלה קשובה ותומכת התפתחות, בתיאום בין נשימה, מציצה ובליעה.

• עובדת סוציאלית ופסיכולוגית: תומכות בהורים ובצוות ברגעים הקשים, מסבירות על זכויות ומציעות אוזן רגישה.

• רופאים ואחיות: מלב הטיפול הרפואי, משלבים ידע רפואי מתקדם עם רגישות אנושית. מתכננים את סדר היום סביב הצרכים של הפג כדי שלא יידקר לשווא, כדי שיישן יותר טוב וכדי שיחווה כמה שפחות סטרס.

מה למדתי שם

כאחות שעבדה בתוך המערכת הזו הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול ממני.התייעצתי, למדתי והתבוננתי. הבנתי כמה ענווה יש בעבודת צוות אמיתית: כשכל אחת מביאה את המומחיות שלה, ומניחה אותה בעדינות לטובתו של יצור אחד קטן ששוכב באינקובטור.

שם, בין צפצופים, שאיבות וידיים קטנטנות, למדתי את היסודות שהפכו אותי למה שאני היום - אחות ומלווה הורים שרואה את התינוק כחלק ממשפחה שלמה.למדתי רכות, הקשבה וסבלנות. למדתי שרק מלהתבונן בפג מעבר לכיסוי האינקובטור אני יכולה לדעת המון על איך הוא מרגיש פיזית ורגשית.

לראות, באמת לראות

הפגייה ההתפתחותית לימדה אותי שהפג מדבר רק צריך לדעת להקשיב לו.דרך נשימותיו, דרך התנועות הקטנות של אצבעותיו, דרך הדרך שבה הוא פותח עיניים כשנוגעים בו.מי שמקשיבה באמת לומדת מה הוא אומר.

ומאז, בכל תינוק שאני פוגשת, אני שומעת את אותה שפה שקטה של חיים בתחילתם.את הצורך שיראו, שיקשיבו, שיתנו ביטחון.וזה מה שאני מנסה להעביר הלאה להורים שאני מלווה היום, ולתינוקות שלהם שנולדים אל העולם בדרך קצת אחרת.

הכתבה יוצאת בנובמבר, חודש מודעות לפגים, כדי לתת קול, מידע ותמיכה להורים, ולזכור שכל פג זקוק להורים נוכחים שיתנו לו סביבה תומכת, רגישה ומלאת אהבה שתאפשר לו לגדול, לפרוח ולממש את הפוטנציאל הגנטי שלו.

יעל ברזילי ליבנה

מדריכת הנקה | אחות פגים ויילודים מוסמכת טיפול נמרץ