בתחילת דרכי עברתי את השיעור הכי חשוב שלי - כאחות וכאמא.
הרגשתי איך זה להיות בצד השני.
איך הדאגה זורמת בכל הגוף, איך הכול שברירי.
איך הלו"ז האינטנסיבי של שאיבות, הנקה וקנגרו
משאיר אותך מתפקדת אבל לא נותן לך רגע לנשום.

​

אני מכירה את הפגייה מקרוב.
את הצלילים, את הריחות, את הלחץ, ואת הרגעים הקטנים של תקווה.

המעבר בין האשפוז בפגייה לחיים בבית הוא דרמטי.
את כל כך רוצה, אבל גם כל כך מפחדת.
מעכשיו זה רק אתם – 24/7.
בלי הרעשים והריחות, אבל גם בלי הביטחון, המעטפת,
והתחושה שיש על מי להישען.

​

הליווי שלי מתחיל כבר כשמדברים על השחרור במחלקה –
כדי שתוכלי להתכונן, גם רגשית וגם מעשית, לפרק החדש שלכם.
הליווי ממשיך לאורך השבועות הראשונים בבית עם מפגשים אישיים (חלקם בזום, חלקם בבית). 

מענה מקצועי, זמין ואישי בגישה רכה, קשובה ולא שיפוטית.