גיא עשה לי שביתת הנקה

שביתת הנקה – זו לא טעות. זו תקשורת.

ביום ראשון, גיא עשה לי שביתת הנקה.

הוא פשוט סירב לינוק.

מסובב את הראש, צורח.

בהתחלה לא הבנתי מה יש לו.

אבל אז ניסיתי בקבוק – והוא בלע בלי בעיה, ונרדם רגוע.

ואז הבנתי.

זו שביתת הנקה.

ונזכרתי באיתמר.

ובכיתי.

עשיתי משהו שלא תכננתי.

הפסקתי להניק.

שאבתי והאכלתי בבקבוק.

רציתי לנתק את הקשר שנוצר בין הנקה להתנגדות.

בלילה ניסיתי שוב – והוא ינק.

בבוקר גם קצת. אחר כך שוב סרב.

אבל הרדמתי אותו בהנקה.

שמרתי על המקום הזה – בטוח, מנחם.

אם את חווה משהו דומה –

הנה כמה עקרונות עדינים שעזרו לי לשמר את ההנקה ולחזור אליה ברוך:

Feed the baby – לא להשאיר תינוק רעב

האכלה תומכת הנקה – בקבוק בגישה רגישה

שאיבה מסונכרנת לצרכים – כדי לשמור על אספקת החלב

עור לעור, חיבוק, נשימה – זה מחזיר המון שקט. ועושה חשק

גיא הרגיש.

את הלחץ שלי, את הרעש בבית,

את האחים שמתרוצצים,

את השקט שכבר לא שקט.

תינוקות לא מבינים חדשות,

אבל הם מרגישים הכל.

ושביתת הנקה?

זו לא טעות. זו תקשורת.

אם משהו מזה נגע בך, אם זו השפה שלך,

כתבי לי.

אני כאן.